הדרך המעשית להפיכת חלומות למציאות עסקית

תוכן עניינים

השאיפה "להצליח" היא הצהרה יפה, אבל בלי הגדרה מדויקת של מספרים ולוחות זמנים, היא נשארת בגדר חלום שקשה מאוד לממש. רוב האנשים יודעים להגיד מה הם לא רוצים, אך המפתח לצמיחה אמיתית טמון ביכולת לכתוב על הנייר בדיוק איפה העסק והחיים האישיים שלך יהיו בעוד שנה מהיום. הגדרת יעדים מאתגרים שניתן למדוד ולספור היא הדרך היחידה להפסיק לירות לכל הכיוונים ולהתחיל לפגוע בול במרכז. הגיע הזמן להוציא את המחברת, לחדד את המחשבה ולבנות תוכנית עבודה שמובילה לתוצאות מוכחות בשטח.

אם הייתי מבקשת מכם תיאור של העסק בעוד שנה מהיום האם הייתם מסוגלים?
האם ביכולתכם לפרט בצורה ברורה: 
את המצב הפיננסי שלכם?
את מספר הלקוחות?
ואת אנשי הצוות או פרילנסרים שיסייעו לך?

רוב האנשים יודעים מה הם לא רוצים או לחלופין מגדירים שהם רוצים משהו
באופן כללי ולא ממוקד כמו הצלחה (:

ולמה אני אומרת שהצלחה זה כללי ולא ממוקד?
כי עצם האמירה הזו אינה מאפשרת לנו למדוד האם הצלחנו להגיע להצלחה!

במחקר שנעשה ב 1957 בקרב סטודנטים בארה"ב הסתבר שרק 3% מהסטודנטים ידעו איפה הם רוצים להיות בעוד 5-10 שנים.
כשחזרו אליהם אחרי 30 שנה ב-1987 הסתבר שערך הנכסים של הסטודנטים שהציבו לעצמם מטרות ברורות היה גבוה מערך הנכסים של שאר הסטודנטים.

אז איך מגדירים מטרה בצורה נכונה?
קודם כל יש להגדיר לאיזה מטרה אנו שואפים להשיג. נשמע בנאלי, תתפלאו כמה לא, אמירה כללית שאני רוצה להצליח, איננה מספקת, במה רוצים להצליח? הגדרה מפורטת של המטרה, היא הצעד הראשון להצלחה!

יש לרשום את המטרה. כן, על גבי נייר.
ואני מציעה לאלו שבאמת רוצים להצליח התחילו לנהל יומן חיים, מחברת קשיחה שבתוכה תפרטו את מחשבותיכם, רצונכם ומה עבר עליכם במהלך היום. יש לנסח את המטרה בניסוח של מונחים תוצאתיים בצורה מדויקת ומפורטת כאשר מוצמדת למטרה

הגדרת זמן, מתי זה יקרה!
הגדרת מטרה ללא הגדרת תאריך להשגתו, היא בעצם חלום שסביר להניח שלא יתגשם.

לפי אבן-שושן, "מטרה- היא הגוף אליו מכוון היורה את חיציו".
השאיפה של כולנו לפגוע בול במרכז! לאן אתם רוצים לכוון את חציכם? מהי מטרתכם?

הרעיון להגיע למטרה תוך שמירה על איזון בין מימוש עצמי-בית- עסק וחיי חברה ללא שמירה על האיזון תמיד תהיה תחושת החמצה – הצלחתי בקריירה על חשבון הבית או לחלופין השקעתי בבית ובקריירה אך חיי החברה שלי במצב אפסי.

חשוב לבצע צעדים מדודים ולהתקדם לאט. משפט ידוע אומר:
"רומא לא נבנתה ביום אחד ואם הייתה נבנית כך היא הייתה מתפרקת באותה מהירות" .
יש להגדיר את המטרות בצורה פשוטה ומדידה ולא לבצע קפיצות גדולות משום זה בדרך כלל מוביל לחוסר הגשמה ולעיתים אף לפספוס.

לסיכום, טכניקות להצבת מטרות:

  1. המטרה צריכה להיות מאתגרת אך בת השגה. מטרה גבוהה מדי תחליש, מטרה קלה מדי לא תעורר את המוטיבציה.
  2. המטרה צריכה להיות ניתנת להערכה – שניתן לאמוד או לספור אותו
  3. המטרה צריכה להיות משויכת ללוח זמנים.
  4. להצמיד תאריך להשגה דבר שמוביל להתקדמות צעד צעד ולהגשמה.
תמונה של אוסנת רובין

אוסנת רובין

חוקרת, יועצת עסקית ומפתחת אסטרטגיות ושיטות מכירה מאז 1997.
מחברת הספר '365 ימי הכנסות ממכירות'.
מפתחת מודל 'הדרך לשיא' ושיטת ק.צ.פ.ת לצמיחה עסקית והגדלת מכירות.
השילוב הייחודי בין השכלה אקדמית (הנדסת תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים)
לבין ניסיון שטח עשיר, מאפשר לה להעניק מענה מדויק ולבנות סט פעולות פשוט לביצוע,
המותאם לאופי האדם והארגון.
אליה פונים כשרוצים להפוך ידע למעשים – ולקבל תוצאות.

תוכן עניינים

להחליף את העומס באסטרטגיה

אם היום שלך נגמר בכיבוי שריפות במקום בקידום מטרות, פיתוח והתקדמות, כנראה שהעסק שלך לא מנוהל באופן אפקטיבי.

אני מזמינה אותך להחליף את העומס באסטרטגיה: ביחד נגדיר מטרות ברורות, נבנה גאנט עבודה מדויק ונדייק את ניהול הזמן שלך, כדי להפוך כל פעולה לכזו שמקדמת אותך ואת העסק באמת.

הגיע הזמן לעבור לניהול חכם שמשחרר לך זמן ומייצר לך תוצאות.

התשובה למקרה ששאלת...

היום נגמר, אבל המשימות הכי חשובות נשארו מאחור?

התחושה שהיום עבר בריצה מטורפת אבל "הדברים הגדולים" לא זזו,
נובעת בדרך כלל מבלבול בין שני מושגים: דחוף וחשוב.
רוב בעלי העסקים חיים ב"מצב הישרדות",
שבו הם מגיבים למה שצועק הכי חזק במקום לנהל את מה שמקדם את העסק.

כדי להחזיר את השליטה, כדאי להכיר את החלוקה של סטיבן קובי לניהול זמן:

  • דחוף וחשוב (כיבוי שריפות):
    אלו המשברים, הבעיות שצצות ברגע האחרון ודד-ליינים שחונקים אותנו.
    אי אפשר להתעלם מהם, אבל אם כל היום נתמקד בהם, העסק לא יצמח אלא רק ישרוד.
  • חשוב אך לא דחוף (מנוע הצמיחה):
    כאן נמצאת האסטרטגיה, התכנון, בניית תהליכי עבודה ופיתוח העסק.
    המשימות האלו לא "צועקות" ולא לוחצות, ולכן הן הראשונות להידחק הצידה כשיש עומס.
    זה בדיוק המקום שבו נבנה השפע והשקט הנפשי לטווח הארוך.
  • דחוף אך לא חשוב (מלכודת ההטעיה):
    טלפונים, חלק מהמיילים, או משימות של אנשים אחרים
    שמרגישות לחוצות אבל לא באמת מקדמות את העסק.
    כאן קל  להרגיש "עסוקים" מאוד, אבל בסוף אין לנו תוצאות בשטח.
  • לא דחוף ולא חשוב (בזבוז זמן):
    פעולות של "בריחה" כמו גלילה אינסופית ברשתות החברתיות
    או עיסוק ב"קטנות" שלא משפיעות על שום דבר.


הבעיה המרכזית היא שנוח לנו לברוח למשימות ה"דחופות"

(כי הן נותנות תחושת עשייה מיידית),
בזמן שהמשימות ה"חשובות" באמת דורשות מאיתנו שקט וחשיבה.
כדי להפסיק לרדוף אחרי הזנב, הניהול חייב לעבור להתמקדות במה שחשוב באמת,
עוד לפני שהוא הופך לדחוף ושורף.

לרוב בעלי העסקים יש מטרות: "להגדיל הכנסות",
"להשיק מוצר חדש" או "לייעל את השירות".
הבעיה היא שמטרה ללא תוכנית היא רק משאלה.
הפער בין החזון לבין המציאות נסגר רק כשפורטים את המטרה הגדולה
למשימות קטנות שמשובצות ביומן שלך.

איך בונים תוכנית עבודה שבאמת עובדת?

  • תכנון לאחור (Reverse Engineering):
    במקום להסתכל רק על המטרה הסופית והמבהילה, הולכים אחורה.
    אם המטרה היא להשיק קורס בעוד שלושה חודשים,
    מה צריך לקרות חודש לפני? מה צריך לקרות אצלך כבר השבוע?
  • הגדרת אבני דרך:
    קובעים תחנות עצירה בדרך.
    אלו ה"ניצחונות הקטנים" שמאפשרים לך לדעת
    שהכיוון נכון ושהדרך לא אבדה בתוך עומס השגרה.
  • בניית לוח זמנים ויזואלי (גאנט):
    זהו הכלי הניהולי שמאפשר לראות במבט על
    מתי כל פרויקט מתחיל ומתי הוא מסתיים.
    הגאנט מוודא שלא העמסת על עצמך יותר מדי משימות במקביל
    ומייצר לך סדר בעיניים.
  • שיבוץ ביומן:
    משימה לא באמת קיימת עד שהיא לא מופיעה ביומן שלך עם זמן מוגדר לביצוע.
    תוכנית עבודה טובה היא כזו שהופכת את ה"מה לעשות" ל"מתי לעשות".


כשיש לך תוכנית עבודה מסודרת, הבלבול נעלם ובמקומו מגיעה בהירות.

במקום לשאול "מה אני עושה היום?", פשוט פותחים את התוכנית ופועלים.
זה מה שהופך עסק ממצב של תגובתיות למצב של הובלה וצמיחה עקבית.

בעלי עסקים רבים מוצאים את עצמם במצב של "קיפאון",
יש המון רעיונות, כיוונים ופרויקטים, אבל מרוב אפשרויות לא יודעים במה לבחור קודם.
מחקרים של דניאל כהנמן (חתן פרס נובל) מראים שכשיש לנו עודף אפשרויות,
המוח נכנס לעומס קוגניטיבי ופשוט "קופא".
מה שמוביל אותנו להחליט לא לבחור בכלום.

איך יוצאים מהתקיעות ומחליטים מה באמת הצעד הבא?

  • עיקרון ה-80/20 (חוק פארטו): 20% מהפעולות שלך מייצרות 80% מהתוצאות בעסק.
    כשעומדות בפניך כמה אפשרויות, כדאי לשאול:
    "האם הפעולה הזו באמת 'מזיזה את המחט' ברווחיות, או שהיא רק רעש מסביב?".
  • מבחן "השפעה מול מאמץ": כלי פשוט לקבלת החלטות הוא לבחון כל אפשרות לפי שני מדדים:
    כמה מאמץ היא דורשת (זמן, כסף, אנרגיה) ומה רמת ההשפעה שלה על הצמיחה.
    המשימות שצריך לבחור בהן קודם הן אלו שיש להן השפעה גבוהה במאמץ נמוך או בינוני.
  • מחיר האי-עשייה (Cost of Inaction): לעיתים קרובות אנחנו פוחדים לקבל החלטה שגויה,
    אבל שוכחים שגם "לא להחליט" זו החלטה יקרה מאוד.
    כדאי לשאול: "מה המחיר שהעסק שלי משלם כרגע על זה שלא התקבלה אצלך החלטה?".


קבלת החלטות היא מיומנות ניהולית שצריך לאמן כמו שריר כדי שהיא תתחזק עם הזמן.

ברגע שיש לך מודל עבודה אובייקטיבי, הבלבול מתפוגג
ובמקומו מגיעה היכולת להוביל את העסק קדימה בביטחון ובבהירות.

דילוג לתוכן
לוגו אוסנת רובין מודעות להצלחה אסטרגיות והרצאות AI מוטיבציה שיווק ומכירות
הסיבה

אתר זה משתמש בעוגיות (Cookies) כדי שנוכל להעניק לך את חוויית המשתמש הטובה ביותר. מידע על העוגיות נשמר בדפדפן שלך ומשמש לביצוע פעולות כמו זיהויך כאשר אתה חוזר לאתר שלנו, וכן מסייע לצוות שלנו להבין אילו חלקים באתר מעניינים ושימושיים עבורך ביותר.