איך להשיג מטרות בעזרת מודל SMART
תוכן עניינים
Smart מטרות ואיך להשיג אותן
לפעמים יש לנו מטרה ברורה בראש, אבל כשמגיעים לשלב הביצוע, הכול נראה קצת מעורפל.
אז איך מוודאים שהמטרה באמת תושג?
כאן נכנסת לתמונה שיטת SMART, שפותחה על ידי ג'ורג' טי. דוראן.
היא מורכבת מ-5 שלבים פשוטים שמובילים לתוצאות מדויקות וברות-השגה. כל אות מציגה שלב שצריך לבצע.
לכאורה זה פשוט כשיודעים מה ואיך לעשות דברים, אבל כשזה מגיע לביצוע בפועל, כאן המכשולים האמיתיים צצים.
זה לא רק עניין של לדעת, אלא בעיקר של מה שמניע אותנו לקום ולעשות, במיוחד ברגעים שקשה ולא נוח כאן נכנס הפן המנטלי שלנו.
במהלך עשרות השנים שלי, כמלווה של עסקים, אני יודעת שהמכשול העיקרי הוא האמונות שאנו אוחזים בהם בין אם במודע ובין אם לא.
כל מטרה עסקית, בין אם זה להגדיל מכירות, להביא יותר לקוחות או להגדיל את הנרשמים לוובינר הבא, מתחילה קודם כל בפנים, מהיכולות שלנו להתמודד עם האתגרים המנטליים שבדרך. הפחד מכישלון, התחושה שהדברים לא זזים מספיק מהר, או הקשיים האישיים, כל אלה משפיעים על איך נצליח להגיע למטרות שהצבנו לעצמנו.
ניסחתי ל- SMART גם שאלות וחשיבה מנטלית על מנת לאפשר לכם להבין איך להתמודד עם הקשיים, איך להישאר מחוברים למשמעות העמוקה של המטרה, ואיך לחגוג את ההתקדמות גם בצעדים הקטנים.
שיטת SMART המנטלית מאפשרת לנו לא רק להגדיר מטרות, אלא גם להתחבר לצד הפנימי שמניע אותנו להשיג אותן.
בדוגמה הבאה, ניקח את המטרה של הגדלת החשיפה לעסק ונראה איך שיטת SMART בשילוב השאלות המנטליות
יכולה לעזור לנו לא רק לנסח אותה בצורה ברורה, אלא גם לחזק את המוטיבציה שלנו לפעול בכל שלב, גם כשהדברים לא הולכים בדיוק לפי התוכנית.
S – Specific
ספציפית – מוגדרת
היכולת שלנו לפעול כמו טיל מונחה מטרה נמצאת בהגדרת מטרה ספציפית.
לכן צריך להגדיר את המטרה באופן מפורט, ברור וכתוב באופן שיעורר בנו את כל החושים.
הכוח להגשימה נמצא בהבנת המניע, למה אנחנו רוצים להשיג אותה.
לפעמים אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים באופן כללי… אבל לא כתוצאה. מה שמוביל לחוסר בהירות ולהליכה לאיבוד.
לכן, רצוי לענות לעצמנו על השאלות הבאות:
- מה בדיוק אני רוצה להשיג?
- מי מעורב בתהליך?
- איפה זה יקרה?
- למה המטרה הזו חשובה לי?
הכוח לעשייה מצוי בתשובה ללמה המטרה הזו חשובה לי?
הסיבה העמוקה ללמה אנחנו רוצים להשיג את המטרה נותנת לנו כוחות.
אנחנו צריכים לזהות מה ייתן לנו להשיג את המטרות שלנו.
בין אם זה הרצון להשפיע על יותר אנשים, או להביא יציבות כלכלית לעסק.
טכניקה לביצוע:
תכתבו את המטרה בצורה ברורה ומפורטת, כך שיהיה לכם כיוון מדויק לפעולה.
לדוגמה: "אני רוצה להגדיל את כמות החשיפה שלי ב-50%."
בכל אחת ואחד מאתנו קיים מנגנון מוטיבציוני, המניע ומוביל אותנו קדימה.
וכשמשלבים מטרה ספציפית מוגדרת עם הבנת המניע שלנו
אנחנו יכולים להמשיך לפעול גם בימים מאתגרים וכשיש קשיים.
M – Measurable
מדידה
בניסוח המטרה צריך להגדירה באופן מדיד. מטרה מדידה מאפשרת לנו לבחון ולמדוד
את קצב ההתקדמות שלנו. אם מגדירים "אני רוצה להגדיל את ההכנסות שלי", זו מטרה כללית.
תשאלו את עצמכם:
- מה יהיה המדד שיראה לי שאני בכיוון הנכון?
- איך אני אעקוב אחרי ההתקדמות שלי?
- בכמה רוצים להגדיל? בשקל? באלף?
כשהמטרה אינה מדידה, אין לנו דרך לדעת אם הגענו אליה.
לעומת זאת, אם מגדירים "אני רוצה להגדיל את ההכנסות שלי ב 10,000₪ בחודש",
נוכל לדעת אם המטרה הושגה או לא, נוכל לדעת מה המרחק להגשמת המטרה,
נוכל לייצר פעולות להשגתה.
כשהמטרה מדידה, עם קריטריונים להערכת הביצועים, היא מטעינה אותנו באנרגיה ובכוחות, כי אנו מתלהבים מההתקדמות או מההישגים שהשגנו, וגם אם הם חלקיים,
הם ממריצים אותנו לבצע פעולות נוספות להשגת המטרה.
טכניקה לביצוע: קבעו מדדים ברורים שיסייעו לכם לעקוב אחרי ההצלחה שלכם.
לדוגמה: "אני אבדוק כל שבוע או כל יום את מספר הנרשמים לוובינר דרך מערכת הדיוור והאנליטיקס,
ובמידת הצורך אשנה את האסטרטגיות על מנת שאצליח להגיע ליעד של 50% גידול מהוובינר הקודם."
A – Attainable
בר השגה
לפעמים אנו מעמידים לעצמנו רף גבוה כל כך, היוצר פער עצום בין המטרה לבין היכולת להשיגה. בכך אנו מעירים את האֶמִיגְדָלָה, חלק במוח שהוא אמנם קטן פיזית יחסית למוח, אך הוא בעל השפעה מכרעת על תחושותינו, רגשותינו, מחשבותינו ואף דרך הגבתנו.
מתי האֶמִיגְדָלָה מתעוררת ולמה לא רצוי להעיר אותה כשקובעים מטרות? כשהיא מזהה שאנו מצויים בשעת סכנה, האֶמִיגְדָלָה מתעוררת ומפעילה את איברים השונים הדרושים לסיטואציית ההצלה. היא מורה לאיברים שאינם נדרשים להאט או לעצור פעילותם. בין השאר נעצרות היכולת לחשוב חשיבה רציונלית, יכולת היצירתיות ועוד.
כשאנחנו מציבים לעצמנו רף גבוה מדי, אנו מכניסים את עצמנו ללחץ גם אז אמיגדלה מתעוררת ומשתקת אותנו ואנו נותרים חסרי יכולת לבצע את המשימות הדרושות לנו.
תשאלו את עצמכם:
- האם המטרה הזו ברת-השגה בהתחשב בזמן בתקציב ובמשאבים העומדים לרשותי?
- מה עליי לעשות כדי שהמטרה תהיה מציאותית?
- האם יש לי את הכלים והיכולות להגיע למטרה?
אני משוכנעת שקרה לכם שהיה עליכם להתמודד עם משהו חדש והתקשיתם לחשוב ולפעול. הסיבה היא שהאֶמִיגְדָלָה תרגמה את הלחץ למצב של סכנה, הפעילה את האזעקה במוח והורידה מהמערכות את האפשרויות לחשוב, כדי לנתב את האנרגיה לעשייה הנדרשת להצלתכם.
קביעת מטרה חסרת פרופורציות היא מחסום ומכשלה עצמית. יכולת הביצוע שלנו מושפעת מתחושת המסוגלות לעמוד במשימה שבאה אתגרנו את עצמנו. תחושה זו עולה כשאנו חווים הצלחה אישית ולכן רצוי לקבוע משימה בת השגה.
טכניקה לביצוע: תכתבו איך אתם מתכננים להשיג את המטרה, בהתחשב במשאבים שיש לכם.
לדוגמה: "אני אשתמש בתקציב של 1,000 ש"ח לפרסום בפייסבוק, או שאשלם למובילי דעה כדי שיגרמו לאנשים להירשם לוובינר שלי."
R – Realistic
מציאותית אך גם מאתגרת
לפעמים המטרות שלנו נראות מגניבות, אבל הן לא תמיד מקדמות אותנו לכיוון הנכון. מטרה מציאותית תורמת לנו בצמיחה העסקית. לכן רצוי לשאול את עצמנו האם היא מתאימה למה שאנחנו באמת צריכים ורוצים?
תשאלו את עצמכם:
- האם היא קשורה למטרות הגדולות שלי ?
- למה המטרה הזו חשוב לי עכשיו?
- איך המטרה הזו תורמת לקידום היעדים הגדולים של העסק?
המטרה צריכה להיות מציאותית אבל גם מאתגרת. למה לאתגר?
כשאנחנו חושבים שהפעולה שעלינו לבצע היא "קטנה" ותדרוש מאתנו עשייה קצרה ולא מסובכת, אנו נוטים להעריך בשגגה שהיא תתבצע תוך פרק זמן קצר ומהיר, מה שבדרך כלל לא נכון.
כך אנחנו נוטים לדחות את הפעולה, וכך מתפתחת לאיטה ובהתמדה מחלת הדחיינות הידועה בשם "מחר-כך", מוכרת לך? אני בטוחה שכן.
מתוך ניסוח המטרה אנו גוזרים את הפעולות שעלינו לבצע כדי להשיג אותה.
לכן, כאשר מנסחים אותה, צריך להיות מציאותיים. אנחנו למעשה מנסחים גם את
הפעולות המתוכננות לבצע כדי להשיג אותה.
יש לנסח את המטרה בהתאם למשיכה הטבעית שלך כזו שמביאה בחשבון את
תחושת האהבה למקצוע או לתחום העיסוק שלך. המחויבות הגבוהה למטרה משפיעה
על מידת השגתה ועל ההתמדה בעשייה.
טכניקה לביצוע:
תוודאו שהמטרה מקדמת אתכם לקראת היעדים הגדולים של העסק. לדוגמה: "הגדלת מספר הנרשמים לוובינר תאפשר לי להגיע ליותר לקוחות פוטנציאליים, מה שיוביל ליותר מכירות."
T – time
זמן
המטרה צריכה להיות מעוגנת בממד של זמן. כשיש לנו הגדרה של זמן, האנרגיה והמיקוד שלנו בביצוע הפעולות, עולים. יש להגדיר במטרה בתוך כמה זמן היא תתממש. לדוגמה, בתוך חודש אגדיל את מעגל המכירות ב 1,000₪.
הציבו תאריך יעד שייתן לכם מיקוד ודחיפה . שאלו את עצמכם מתי אני רוצה להשיג את המטרה. וודאו שאתם יודעים :
- כמה זמן ייקח לי להשיג את המטרה?
- מהם השלבים הקריטיים בדרך?
כשמחליטים את פרק הזמן, יש לקחת בחשבון "זמן פציעות", זמן שבו כל מיני דברים בלתי מתוכננים יקרו לכם. אין מצב שבו הכול זורם חלק, לעתים יהיו שיבושים, וכשלוקחים אותם בחשבון, לא חווים תסכול של חוסר עמידה בזמנים. אם אכן הכול יזרום כתקנו ונספיק להשיג את המטרה לפני המועד המתוכנן. זה ימלא אותנו בפוש. עם זאת, אל תגדירו פרק זמן ארוך מדי.
נורת'קוט פרקינסון, פרופ' להיסטוריה שעסק בחקר בעיות ניהוליות, אמר:
"הגדרת דד-ליין ארוך לביצוע משימות משפיעה לרעה על תוצאותיה".
מסגרת זמן הגורמת למחויבות היא סוג של שעון מעורר הגורם לנו לקום ולפעול.
ללא מחויבות יהיה לכם קשה להשיג את המטרות שלכם, אפילו הקלות ביותר.
טכניקה לביצוע: קבעו תאריך סיום ברור לכל מטרה. לדוגמה: "אני אגדיל את מספר הנרשמים ב-25% עד לפני אמצע תאריך הוויבנר ." כך שלא יהיה צורך להתמודד עם לחץ נרשמים לפני הוובינר, אלא מעקב וניהול של ההרשמה.