לכולנו במוח יש מערכת אזעקה משוכללת למערכת הזו קוראים אמיגדלה
היא אחראית לתגובות ולרגשות שלנו בשעת סכנה היא מורה למוח לסגור את
כל המערכות "הלא רלוונטיות" לסיטואציה של ההישרדות כמו מערכת העיכול וכו' ומפעילה את תגובת "הלחימה או הבריחה"
תסכימו איתי שאם אוטובוס שועט לכיוונינו במהירות על המדרכה זה לא הזמן לחשוב על פתרונות לבעיות תזרים המזומנים…
אז איפה הבעיה עם האמיגדלה?
שהיא רגישה, כל אתגר או שינוי מהשגרה מעיר אותה והיא בתגובה שולחת הודעה לקליפת המוח לסגור מערכות….
וכך אנו מוצאים את עצמנו ברגע שהכי צריכים את החשיבה והיצרתיות שלנו
בלעדיהם, הם נחסמים לנו ! בדיוק ברגע שהוא הכי קריטי לנו כי כך האמיגדלה פירשה את הסיטואציה
אז מה עושים? משנים את נקודת המבט שלנו!
ההסתכלות שלנו על הסיטואציה משפיעה על התפקוד שלנו, מרימה או מפילה
כשאנחנו בגישה שאין לנו שום סיכוי, אנחנו מכניסים את עצמנו לחרדה
ומעירים את האמיגדלה שמדוממת את מנועי החשיבה לעומת זאת אם אנחנו מפרשים את זה כאתגר, אנו נלחם וברור שנצליח…
היכולת שלנו לנוע קדימה תלויה בנו ישנה אגדה הממחישה את היכולת הזו.
האגדה מספרת שבכל אחד מאיתנו קיימים שני זאבים
אחד "טוב" הוא גדל ומתפתח ממחשבות חיוביות
השני "רע" הוא גדל ומתפתח ממחשבות שליליות
ובכל יום שני הזאבים מנהלים כל הזמן, יום יום מאבק.
מי מנצח אתם שואלים?
זה תלוי במה שאתם מאכילים את עצמכם…. (: