בשבוע שעבר השתתפתי עם עוד מאות בעלי עסקים בוועידת הגולן לעסקים,
שהונחתה ע"י העיתונאי גדעון רייכר, למי שלא שמע אותו מנחה, אספר
שהוא מתבל את דברי הקישור שלו באמירות שנונות שגורמות לקהל
לשבת מרותק עם חיוך מרוח על הפנים.
לשמחתנו, שלב הברכות היה קצר וענייני, בין המברכים היה שר הכלכלה נפתלי בנט, ששיתף אותנו בטעויות והכשלים שהוא חווה כיזם בדרך לאקזיט שלו שנמכר ב-145 מיליון דולר. תסכימו איתי, שאחרי האקזיט שלו, הוא עבר את שלב ההוכחות.
הוא לא בא מהמקום של "אני יודע הכי טוב", אלא, שיתף וייעץ ובדרך לא שכח לפרגן למארגני הועידה תוך שימוש בשמם הפרטי ושיבוץ באיך ניתן למנף את העסקים באזור הגולן.
אחריו בא ועלה רמי שביט, מנכ"ל ובעלים של המשביר 365 החזקות בע"מ.
יזם שלא עשה לעצמו הנחות, שיתף באיך שזיהה את ההזדמנות ורכש את המשביר לצרכן ב-2002 ואיך איבד בעקבות הרכישה שלו את אופיס דיפו
קרוב ל-115 מיליון ₪.
הוא הציג לנו את המהלך האסטרטגי שלו, איך בונים אסטרגיה נכונה, ואיך ממזערים נזקים כשנכשלים. כשהוא דיבר על חשיבות חלוקת סל ההשקעות. אני משוכנעת שכמוני כך רוב המקשיבים הרגישו, שהוא מדבר על העסק שלנו, נכון ההבדל בינינו לבינו היו כמות האפסים בעסקאות … אבל הוא הצליח להמחיש לנו שלא משנה גודל העסקה, אסטרגיה ובקרה הם המפתחות להתפתחות.
בין מרצה למרצה הפליג בדברי קישור עסיסיים, גדעון רייכר, ובכל פעם שסיים מרצה את דבריו, אמרתי לעצמי, איזה מזל שהגעתי לוועידה הזו, בינינו, אני נמצאת בהמון ועידות וכנסים, מכירה בחשיבות של לבוא, לשמוע וללמוד,
אוהבת את ההכרות עם אנשים חדשים ודואגת למנף את העסק שלי במפגשים האלה, הפעם הלכתי לקדם סמינר יומי להגדלת הלקוחות,
אבל לא תיארתי לעצמי איזה יום מוצלח אני הולכת לקבל.
האווירה באולם הייתה מחשמלת, היינו, המשתתפים ואני בהרגשה
שהגענו למקום הנכון בהזדמנות זו, תודה לכם מט"י גולן שערכתם ועידה כו מוצלחת!!
בכל פעם שעלה מרצה קיבלנו ידע ארוז בצורה נכונה, ידע שפתח לנו את המחשבות וחיכינו כבר בקוצר רוח להרצאה הבאה.
וכך עלה ובא ד"ר צבי ברק, אחד המרצים המרתקים שחובה לשמוע,
הוא תיבל בהומור את כל ההרצאה שלו בנושא מצוינות עסקית ואישית בעולם התחרותי. בהומור, שגרם לכולנו להיות עם דמעות צחוק וחיוך שלא ירד מהלחיים.
הוא יצר איתנו דיאלוג ולא מונולוג, הוא לימד ושעשע באותה נשימה, התגלגלנו מצחוק והפנמנו את החומר בצורה שקשה להאמין שהיא תשכח כל כך מהר.
חשבתי, שמזל שמי שהעולה אחריו היא ג. יפית, מרצה ברמה, כי לעלות ולהרצות אחרי הרצאה כזו … זו משימה לא פשוטה!
וכך בעוד גלי הצחוק רועמים בחלל האולם, עלתה לבמה ג'. יפית. המשפט הראשון (שאני בכל אופן שמעתי)היה, טוב מספיק, לא באנו לצחוק, באנו ללמוד!!!
ואחריו רצף של שאלות-הוראות בטון קשה… "מי אחראי על המחשב?", "אני מבקשת, שאתה תחליף את השקופיות אני לא מסתדרת עם זה", ( זה…. זהו סוג של שלט שכל מרצה מתחיל משתמש בו על מנת לשלוט בשקופיות ולשלבם בהרצאה).
לא אהבתי את הטון וכנראה עוד כמה… כי ראיתי שהיו כאלו, שבחרו לעזוב את האולם לאט גלי הצחוק שגעשו את האולם גוועו… ולאחר שהיא סיכמה את השלב הטכני, והחלה בהרצאתה, הייתה תקלה, השקופית הראשונה, שהייתה סרטון לא עלתה כפי שהיא רצתה, ושוב נשמע מפיה "טון תלונתי", למה לא שומעים?
וכך כשהיא רוטנת היא פנתה אלינו ושאלה, האם אתם מזהים מה זה? ועוד לפני שמישהו הגיב, היא אמרה: "רואים כאן את המחאה של הקוטג' …בקיץ", תחושת חוסר נוחות התיישבה אצלי, מה עובר עליה? היא לא שמה לב? היא מאבדת את קהל המשתתפים היא מאבדת אותנו, הלקוחות שלה. (גילוי נאות, אני בין המעריצות שלה אישה שבמו ידיה בנתה אימפריית שיווק מוצלחת!!!) ושוב הסתננו להם אנשים החוצה ….
היא הגדילה ואמרה: "אני לא יודעת מחירי הדירות כאן אצלכם, אבל אצלנו בתל-אביב המחירים הם…" כאן, אני נשברתי והצטרפתי לאלו, שבחרו ללכת לשתות בחוץ קפה, להכיר אחד את השני ולחכות לפאנל שאחריה.
מה בעצם היא עשתה שאסור לנו לעשות ללקוחות שלנו?
היא שכחה שאנחנו הלקוחות שלה, לא רק כלקוחות ההרצאה, אלא גם לקוחות פוטנציאלים של המוצרים אותם היא מפרסמת, תחשבו על זה, בזה שהיא בוחרת לפרסם את המוצרים השונים, כשהיא השחקנית הראשית
היא יוצרת הלימה בינה לבין המוצרים היא לא פעם משפיעה על בחירתנו
האם לקנות או לא לקנות את המוצר!!!
ואם אנחנו לא מחבבים את המוצר, או שנוצר לנו תחושת חוסר נוחות כלשהי סביר להניח שלא נקנה אותו….
ובסך הכל מה היא הייתה צריכה לעשות?
לתת עוד כמה שניות להד הצחוק להתגלגל לפתוח ולהגיד wow לעלות אחרי ד"ר צבי ברק זו משימה מאתגרת,!!!
אבל…….. יש לי עוד כמה דברים להוסיף לכם…
לסקרן אותנו להקשבה, ולא ליצור אנטגוניזם ורצון להסביר לה שלא רק צחקנו אלא גם החכמנו…
איך היא שכחה את הא'-ב' בהנחיה? כשמגיעים להרצאה, צריך להכיר את הקהל, צריך להכין שיעורי בית…כדי למגנט את המקשיבים אם היא רק איתה לומדת על מחירי הדירות בגולן, (2 דקות בגוגל)
ובמקום להגיד אני לא יודעת מה מחיר הדירות אצלכם, אלא איזה כיף לכם גם מקבלים איכות חיים, גם נוף עוצר נשימה, וגם המחירים שהם רבע מאזור המרכז!!! סביר להניח, שהיא הייתה יוצרת הקשבה, אהדה וסימפטיה.
היא לא דיברה מהלב , כמו שכל המרצים שדיברו לפניה עשו, שיצרו איתנו דיאלוג, שיתפו ונתנו לנו ערך, כמו שרמי שביט עשה, הוא גרם לי להצביע עבורו דרך הארנק מאז הועידה אני מעדיפה לרכוש מקשת האפשרויות שלו ולא ממתחריו. כי כפי שכבר ידוע היום לכולם, עסקים עושים עם אנשים, במבחר שיש היום, אנחנו בוחרים לקנות ולעשות עסקים עם מי שנעים לנו, שמדבר איתנו בגובה העיניים וכשהוא נותן לנו ערך, אנחנו מרגישים את זה.