פרואקטיביות
למרות האי ודאות לפעול!
תוכן עניינים
לקחת יוזמה על החיים
אי־ודאות היא אחת התחושות הכי לא נוחות שיש.
ברגע שאין שליטה, התחזיות מטושטשות,
והעתיד מרגיש מעורפל – משהו בפנים מתכווץ.
וזה לגמרי טבעי.
המוח שלנו מחפש יציבות כדי להרגיש בטוח.
אבל בעולם האמיתי – ובמיוחד בעשייה יזמית או עסקית
ודאות היא לא תמיד חלק מהמשחק.
אז איך מתמודדים איתה? ואיך לא נותנים לה לשתק?
בחלק הזה אתן מענה
הרעיונות שכאן נשענים בחלקם
על תפיסת העולם של סטיבן קובי, מחבר הספר
"שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד".
כשהמיקוד הולך למה שלא ודאי – קורים שלושה דברים:
• נכנסים לשיתוק מנטלי – וזה מייצר דחיינות
• מחכים שמשהו יתבהר… ובינתיים מאבדים זמן
• תשומת הלב מתמקדת בדברים שאין עליהם שליטה – והתחושה הפנימית מתכווצת
אבל החדשות הטובות הן:
גם כשיש אי־ודאות חיצונית – אפשר ליצור ודאות פנימית.
ודאות פנימית היא המצב שבו אנחנו מרגישים ביטחון בתוך עצמנו,
למרות תנאים חיצוניים לא יציבים.
היא נובעת מהידיעה שיש לנו את היכולת לבחור את התגובות שלנו,
ושאנחנו מסוגלים להתמודד עם מה שיקרה, יהיה אשר יהיה.
הדרך להצלחה כ"שהולכים" לאיבוד
כשאנחנו מרגישים אבודים בתוךאי-הוודאות,
המפתח הוא לשנות את הגישה שלנו. במקום להתמקד במה שלא בשליטתנו, עלינו
להבין שאפקטיביות היא לא רק כלי ניהולי, אלא כבחירה אנושית עמוקה.
היא מבוססת על הרגלים שמחוברים לעקרונות – לא לנסיבות.
פרואקטיביות פירושה – לקחת אחריות יזומה על החיים במחשבה ולא רק בפעולה.
התנהגות היא תוצאה של החלטות, לא של תנאים.
המודעות הזו משנה הכל בעזרת אפשר לשנות את הפרדיגמה.
פרדיגמה היא תבנית חשיבה.
היא משפיעה על איך אנחנו תופסים את המציאות, מפרשים אירועים, ומגיבים.
במילים פשוטות: זו הדרך שבה אנחנו חושבים.
כדי לשנות תגובה – צריך להתחיל מלהכיר את המסגרת שממנה היא נובעת.
רוצה לדעת איזה פרדיגמה מתנהלת בתוכך?
הקשבה לשפה ולמילים שלך תעזור לך לזהות את סוג המחשבה שמוביל לפעולה, לתגובה שלך
שפה ריאקטיבית | שפה פרואקטיבית |
"אין לי ברירה" | "אני בוחר מתוך הערכים שלי" |
"הוא מרגיז אותי" | "אני שולט/ת בתגובה שלי" |
"אני לא יכול לעשות את זה" | "מה כן אפשרי?" |
השפה יוצרת מציאות – וכשמשנים את השפה, משתנה גם התודעה.
בכדי לצאת מהלולאה של המחשבות ממליצה לך לעשות את התרגיל הבא
כשעולה קול פנימי שאומר "אי אפשר…" – עצרו רגע.
שאלו את עצמכם:
- מה הפעיל את התחושה הזו?
- איזו אמונה או מחשבה הופעלה?
- מה עלה בי – רגשית, מחשבתית, גופנית?
עצם ההכרה – כבר משחררת משהו.
איך פורצים פרדיגמות?
1️⃣ פיזית – לעצור רגע. לנשום. להפעיל מודעות
2️⃣ מנטלית – לזהות את האמונה שמנהלת את התגובה
3️⃣ רגשית – לבדוק מה קורה לי כשאני מרגיש/ה "תקועה"
לא תמיד נצליח לשנות מיד.
אבל כל פעם שמגיבים אחרת מהרגיל – נבנית פרדיגמה חדשה.
פרואקטיביות מול ריאקטיביות – הבחירה היומיומית
פרואקטיביות ותגובתיות מייצגות שתי גישות שונות להתמודדות עם החיים והאתגרים שלהם.
ההבדל ביניהן אינו רק בפעולות שאנחנו עושים, אלא בעיקר בתפיסת העולם שמנחה אותנו:
תגובתיות – לחכות שמשהו יקרה, להגיב רק כשהמצב משתנה
פרואקטיביות – לקחת יוזמה, ולפעול מול מה שכן נמצא בשליטה
פרואקטיביות היא לא תכונה – זו בחירה שמתחדשת בכל סיטואציה .
חשיבה תגובתית | חשיבה פרואקטיבית |
"אני מחכה לראות איך השוק יתנהג." | "אני עושה מחקר שוק ומחפש דרכים להתאים את העסק." |
"הלקוחות הפסיקו לקנות, אין לי מה לעשות." | "אני מייצר הצעה חדשה שתמשוך אותם חזרה." |
"אני בלחץ מהמתחרים." | "אני מזהה איך לבדל את עצמי." |
"אין לי זמן להתפתח." | "אני מפנה 30 דקות ביום ללמידה." |
הדרך לבנות ודאות פנימית היא לחשוב, ולפעול מתוך בחירה, על אף הנסיבות.
כשאנחנו ניצבים מול אי-ודאות, יש שלוש אסטרטגיות מרכזיות שיכולות לעזור לנו
לבנות תחושת ודאות פנימית – כזו שאינה תלויה בנסיבות החיצוניות.
כל אחת מהן מציעה זווית שונה להתמודדות, וביחד הן יוצרות מערכת חוסן שלמה
לפעול מתוך פרואקטיביות
לא מתוך תגובתיות
1. לפעול מתוך פרואקטיביות – לא מתוך תגובתיות
יש הבדל עצום בין תגובתיות לבין פרואקטיביות:
איך להפוך את זה ליישומי?
✔ לשאול: "מה אפשר לעשות עכשיו כדי לקדם את המצב?"
✔ להתמקד בפתרונות – לא בבעיות
✔ ליצור תוכנית פעולה, גם בלי ודאות מלאה
משימה ליישום:
לרשום מצב אחד שבו ההתנהלות מרגישה ריאקטיבית – ולמצוא דרך אחת להפוך אותה לפרואקטיבית.
לבנות "אי של ודאות"
בעזרת עוגנים
2. לבנות "אי של ודאות" בעזרת עוגנים יומיים
כשהכול סביב משתנה – דווקא הדברים הקטנים והקבועים מחזיקים אותנו.
הרגלים יומיומיים יכולים להפוך לעוגנים:
משהו קבוע, יציב, שמכניס סדר ויוצר שקט.
איך מיישמים?
✔ להגדיר שלושה עוגנים יומיים שחוזרים על עצמם
לדוגמה:
• בבוקר – תכנון של שלוש מטרות ליום
• בצהריים – 10 דקות של הפסקה בלי מסכים
• בערב – סיכום של שלושה דברים שעבדו טוב
✔ לשמור על עקביות – גם כששאר הדברים משתנים
משימה ליישום:
לבחור שלושה עוגנים אישיים שמתאימים לשגרה – ולשמור עליהם שבוע אחד לפחות.
לפתח גמישות מחשבתית
ולהיערך מראש
3. לפתח גמישות מחשבתית ולהיערך מראש
אי־ודאות היא לא אויב. היא פשוט מציאות שדורשת הסתגלות וגמישות.
ברגע שעובדים עם תרחישים, מתכוננים, ובונים גמישות מחשבתית
גם השינויים מרגישים הרבה פחות מאיימים.
איך ליישם?
✔ לחשוב בתבנית של "אם – אז"
לדוגמה:
אם הלקוחות יתלבטו לגבי מחיר → אז מציעים להם תוכנית תשלומים
✔ לחפש הזדמנויות גם בתוך חוסר הוודאות
לשאול: "איך המצב הזה יכול דווקא לשרת אותי?"
כך הופכים את המצב ממגבלה – לפתח
משימה ליישום:
לרשום שלושה מצבים לא ודאיים – ולצידם,
אפשרות פעולה לכל אחד מהם.
המטרה:
להתחיל לראות באי־ודאות הזדמנות לצמיחה, לא איום.
כאשר משלבים את כאשר משלבים את ארבע האסטרטגיות האלה – פרואקטיביות, עוגנים יומיים, גמישות מחשבתית, והפרדה בין מעגל הדאגה למעגל ההשפעה – נוצרת מערכת פנימית של ודאות.
המערכת הזו מאפשרת לנו להתמודד עם שינויים חיצוניים מבלי להרגיש מוצפים.
בעצם, היא הופכת את אי-הוודאות מאויב לחלק טבעי של החיים שאפשר לעבוד איתו.
מעגל הדאגה מעגל ההשפעה
4. להפריד בין מעגל הדאגה למעגל ההשפעה
ברגעים בהם מרגשים שהכול "גדול מדי", לא צפוי או פשוט מחוץ לשליטה.
וכשהתחושה הזו מתעוררת – קל מאוד להיסחף לתוכה. הכול נהיה מעורפל,
משהו בפנים מתכווץ, והאוטומט הוא לחשוב: "אין מה לעשות עם זה…"
אבל דווקא ברגעים כאלה – יש מודל פשוט,
עוצמתי ויישומי שיכול להחזיר תחושת שליטה:
מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה.
כי גם כשנראה שאין שליטה – ברוב המקרים, יש.
לפחות על משהו אחד קטן. והשאלה שמניעה הכול היא:
איפה כן יש השפעה?
כשהתשובה ברורה – נפתחת תנועה.
והמטרה כאן היא אחת:
למקד את האנרגיה במעגל ההשפעה
כדי להתחיל לייצר שינוי בפועל.
המודל הוצג על ידי סטיבן קובי
בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד"
והוא מאפשר לזהות בבהירות איפה מושקעת האנרגיה, ומה באמת אפשר להזיז.
מעגל הדאגה כולל את כל הדברים שמטרידים
אבל אין עליהם שליטה ישירה. לדוגמה:
– מצב הכלכלה בארץ
– החלטות של הממשלה
– התנהגות של אנשים אחרים
– שינויים בשוק העבודה
מעגל ההשפעה כולל
את מה שכן נמצא בשליטתנו:
– איך להגיב למצב
– לפתח מיומנויות
– לחזק מערכות יחסים
– לשפר תהליכים בעסק או בעשייה
כשמושקעת אנרגיה במה שלא ניתן לשנות
עולה תחושת חוסר אונים. וכשממקדים אותה במה שכן אפשר
מתעוררת תחושת מסוגלות חדשה.
איך זה נראה בעולם העסקים?
המעבר בין מעגל הדאגה למעגל ההשפעה קורה כל הזמן
לפעמים בלי לשים לב בכלל. אבל בעסקים, זה הופך להבדל בין תקיעות לתנועה
שלושה מצבים עסקיים נפוצים – ואיך כל אחד מהם משתנה כשעוברים מחשיבה תגובתית לפרואקטיבית:
מצב עסקי | גישה תגובתית (מעגל הדאגה) | גישה פרואקטיבית (מעגל ההשפעה) |
ירידה במכירות | "המצב קשה, הלקוחות לא קונים." | "אפשר לנתח את הצרכים ולבנות הצעה חדשה שמתאימה למצב." |
תחרות גבוהה | "הם זולים יותר, אין סיכוי." | "אפשר לבדל את עצמי דרך ערך מוסף ייחודי." |
חוסר ודאות | "עדיף לא להחליט כלום עכשיו." | "אפשר לבנות תוכנית פעולה גמישה בהתאם לתרחישים." |
השאלה שתמיד פותחת תנועה היא: "מה כן נמצא בשליטה שלי כרגע?"
גם צעד קטן – שמבוסס על שליטה פנימית – מזיז את המציאות.
איך מרחיבים את מעגל ההשפעה
איך מרחיבים את מעגל ההשפעה?
מעגל ההשפעה הוא לא גבול קבוע – הוא גמיש, ויכול להתרחב.
וכשהוא גדל – גם תחושת הביטחון, היציבות והשליטה מתרחבות.
מה עוזר להגדיל אותו בפועל?
✔ פעולה עקבית – גם אם היא קטנה.
ככל שפועלים במה שכן נמצא בהשפעה
ההשפעה עצמה גדלה.
✔ התפתחות אישית ומקצועית
כל למידה מחזקת את תחושת הערך
ופותחת אפשרויות שלא היו קודם.
✔ חיזוק מערכות יחסים – תקשורת טובה עם לקוחות, שותפים או קולגות
יוצרת רשת תומכת שמרחיבה את היכולת להשפיע.
✔ גישה חיובית וממוקדת פתרון
כשמשנים את השאלה מ-"למה זה קורה לי?"
ל-"מה אפשר לעשות?"
משהו קורה בתדר הפנימי, והעשייה מתחדשת.
משימה שתעזור לך להקטין את הדאגה
לא חייבים להתחיל בגדול.
לפעמים מספיק רגע של עצירה אחת, עם שאלה אחת:
מה הנושא שמעסיק אותי עכשיו
ואיפה בתוך זה כן יש לי השפעה?
יכול להיות שזה עניין רגשי, עסקי או מערכתי.
יכול להיות שזה הרגל, פעולה קטנה, או מחשבה אחת שכדאי לשחרר.
השאלות שיכולות לעזור:
• באיזה מעגל מושקעת כרגע רוב האנרגיה – דאגה או השפעה?
• מה אפשר לעשות כבר היום – כדי להזיז אפילו קצת את נקודת המיקוד?
ממליצה לך לרשום לפחות שתי פעולות קטנות
שנמצאות במעגל ההשפעה שלך.
נכון, העולם לא תמיד צפוי.
אבל הדרך שבה מגיבים אליו – כן.
וכשהפוקוס עובר ממעגל הדאגה אל מעגל ההשפעה,
משהו בפנים משתחרר.
לא הכול משתנה ברגע.
אבל התחושה – כבר אחרת.
אז אולי כבר היום –
כדאי לבחור דאגה אחת
ולשאול: איפה אני יכולה להתחיל להשפיע?
אולי כבר עכשיו זה זמן טוב לבחור דאגה אחת, ולמצוא לה פעולה?
כלומר, לזהות דבר אחד שמדאיג אתכם,
ובמקום להישאר בדאגה – לשאול: "איפה אני יכול/ה להתחיל להשפיע?"
ולבחור פעולה קטנה, אחת, שאפשר לעשות כבר היום
כי העולם לא תמיד צפוי, אבל הדרך שבה מגיבים אליו – כן.
מחשבה שכדאי לקחת לדרך
אי־ודאות לא הולכת לשום מקום.
אבל אפשר לבחור לא להיאחז בה – אלא להתמקד במה כן תלוי בנו.
ובכל פעם שבוחרים לפעול, גם אם זה רק צעד קטן – נבנית תחושת יציבות מבפנים.
אז אולי כבר עכשיו זה זמן טוב לבחור דאגה אחת, ולמצוא לה פעולה?
כלומר, לזהות דבר אחד שמדאיג אתכם, ובמקום להישאר בדאגה
לבחור פעולה קטנה, אחת, שאפשר לעשות כבר היום, שתקדם אתכם צעד אחד קדימה.
זה יכול להיות משהו פשוט: שיחת טלפון שדחיתם, מייל שצריך לכתוב,
או החלטה קטנה שמחכה לכם. כל פעולה קטנה שכזו היא צעד בבניית הוודאות הפנימית שלכם.
© 1997–2025 | אוסנת רובין – מודעות להצלחה.
התוכן כאן הוא פרי של דרך, מחקר ושליחות.
הוא מוגן בזכויות יוצרים.
ניתן לשתף את הקישור, אך לא להעתיק.
ידע משנה מחשבה – היישום משפר מציאות
ליצירת קשר: 073-2972007