ידע מעשי לקידום אנשים, עסקים וארגונים

איך להשיג מטרות בעזרת מודל SMART

תוכן עניינים

Smart מטרות ואיך להשיג אותן

לכולם יש רצון עז להשיג מטרה כזו או אחרת בחיים האישיים ובחיים העסקיים. לרוב הסיבה שאנשים לא מצליחים להגשים את המטרות שלהם נעוצה בהגדרה בסיסית מוטעית של המטרה. ובנוסף לחוסר ההגדרת המטרה בצורה נכונה, הם "קופצים" מהגדרת המטרה לדרך הביצוע שלה,
בלי לעצור ולהבין מה ואיך צריך לעשות.

כאן בא לעזרתנו מודל ה SMART כשמו כן הוא, מודל חכם ופשוט,
המכיל את חמשת העקרונות שיש לקחת בחשבון כשמנסחים את המטרה כדי שנוכל להשיגה

S – Specific 
ספציפית – מוגדרת

יש להגדיר מטרה ספציפית, מפורטת וברורה. כשמגדירים מטרה צריך לכתוב אותה, לראות אותה לנגד העיניים צריך להגדיר אותה כתוצאה מוגדרת. ובכדי שנוכל להגשימה צריך לדעת את המניע, את התשוקה להגשמת המטרה. היא חייבת לעורר את כל החושים. היכולת שלנו לפעול כמו טיל מונחה מטרה נמצאת בהגדרת מטרה ספציפית.

אנחנו צריכים לחלום עליה בלילה ולפעול להגשמתה ביום. חלומות ומשאלות הלב יהפכו ליעדים רק לאחר ניסוחם על הכתב כתוצאות מוגדרות.

בכל אחת ואחד מאתנו קיים מנגנון מוטיבציוני, המניע ומוביל אותנו קדימה וכשיש מטרה ספציפית מוגדרת קל יותר להפעיל אותו.

M – Measurable 
מדידה

בניסוח המטרה צריך להגדירה באופן מדיד. מטרה מדידה מאפשרת לנו לבחון ולמדוד
את קצב ההתקדמות שלנו. אם מגדירים "אני רוצה להגדיל את ההכנסות שלי", זו מטרה כללית.
נשאלת השאלה, בכמה רוצים להגדיל? בשקל? באלף? וכשהמטרה אינה מדידה, אין לנו דרך לדעת אם הגענו אליה.

לעומת זאת, אם מגדירים "אני רוצה להגדיל את ההכנסות שלי ב 10,000₪ בחודש",
נוכל לדעת אם המטרה הושגה או לא, נוכל לדעת מה המרחק להגשמת המטרה,
נוכל לייצר פעולות להשגתה.

כשהמטרה מדידה, עם קריטריונים להערכת הביצועים, היא מטעינה אותנו באנרגיה ובכוחות, כי אנו מתלהבים מההתקדמות או מההישגים שהשגנו, וגם אם הם חלקיים,
הם ממריצים אותנו לבצע פעולות נוספות להשגת המטרה.

A – Attainable
בר השגה

לפעמים אנו מעמידים לעצמנו רף גבוה כל כך, היוצר פער עצום בין המטרה לבין היכולת להשיגה. בכך אנו מעירים את האֶמִיגְדָלָה, חלק במוח שהוא אמנם קטן פיזית יחסית למוח, אך הוא בעל השפעה מכרעת על תחושותינו, רגשותינו, מחשבותינו ואף דרך הגבתנו.

מתי האֶמִיגְדָלָה מתעוררת ולמה לא רצוי להעיר אותה כשקובעים מטרות? כשהיא מזהה שאנו מצויים בשעת סכנה, האֶמִיגְדָלָה מתעוררת ומפעילה את איברים השונים הדרושים לסיטואציית ההצלה. היא מורה לאיברים שאינם נדרשים להאט או לעצור פעילותם. בין השאר נעצרות היכולת לחשוב חשיבה רציונלית, יכולת היצירתיות ועוד.

כשאנחנו מציבים לעצמנו רף גבוה מדי, אנו מכניסים את עצמנו ללחץ גם אז אמיגדלה מתעוררת ומשתקת אותנו ואנו נותרים חסרי יכולת לבצע את המשימות הדרושות לנו.

אני משוכנעת שקרה לכם שהיה עליכם להתמודד עם משהו חדש והתקשיתם לחשוב ולפעול. הסיבה היא שהאֶמִיגְדָלָה תרגמה את הלחץ למצב של סכנה, הפעילה את האזעקה במוח והורידה מהמערכות את האפשרויות לחשוב, כדי לנתב את האנרגיה לעשייה הנדרשת להצלתכם.

קביעת מטרה חסרת פרופורציות היא מחסום ומכשלה עצמית. יכולת הביצוע שלנו מושפעת מתחושת המסוגלות לעמוד במשימה שבאה אתגרנו את עצמנו. תחושה זו עולה כשאנו חווים הצלחה אישית ולכן רצוי לקבוע משימה בת השגה.

R – Realistic
מציאותית אך גם מאתגרת

המטרה צריכה להיות מציאותית אבל גם מאתגרת. למה לאתגר?
כשאנחנו חושבים שהפעולה שעלינו לבצע היא "קטנה" ותדרוש מאתנו עשייה קצרה ולא מסובכת, אנו נוטים להעריך בשגגה שהיא תתבצע תוך פרק זמן קצר ומהיר, מה שבדרך כלל לא נכון.
כך אנחנו נוטים לדחות את הפעולה, וכך מתפתחת לאיטה ובהתמדה מחלת הדחיינות הידועה בשם "מחר-כך", מוכרת לך? אני בטוחה שכן.

מתוך ניסוח המטרה אנו גוזרים את הפעולות שעלינו לבצע כדי להשיג אותה.
לכן, כאשר מנסחים אותה, צריך להיות מציאותיים. אנחנו למעשה מנסחים גם את
הפעולות המתוכננות לבצע כדי להשיג אותה.

יש לנסח את המטרה בהתאם למשיכה הטבעית שלך כזו שמביאה בחשבון את
תחושת האהבה למקצוע או לתחום העיסוק שלך. המחויבות הגבוהה למטרה משפיעה
על מידת השגתה ועל ההתמדה בעשייה.

T – time
זמן

המטרה צריכה להיות מעוגנת בממד של זמן. כשיש לנו הגדרה של זמן, האנרגיה והמיקוד שלנו בביצוע הפעולות, עולים. יש להגדיר במטרה בתוך כמה זמן היא תתממש. לדוגמה, בתוך חודש אגדיל את מעגל המכירות ב 1,000₪.

כשמחליטים את פרק הזמן, יש לקחת בחשבון "זמן פציעות", זמן שבו כל מיני דברים בלתי מתוכננים יקרו לכם. אין מצב שבו הכול זורם חלק, לעתים יהיו שיבושים, וכשלוקחים אותם בחשבון, לא חווים תסכול של חוסר עמידה בזמנים. אם אכן הכול יזרום כתקנו ונספיק להשיג את המטרה לפני המועד המתוכנן. זה ימלא אותנו בפוש. עם זאת, אל תגדירו פרק זמן ארוך מדי.

נורת'קוט פרקינסון, פרופ' להיסטוריה שעסק בחקר בעיות ניהוליות, אמר:

"הגדרת דד-ליין ארוך לביצוע משימות משפיעה לרעה על תוצאותיה".

מסגרת זמן הגורמת למחויבות היא סוג של שעון מעורר הגורם לנו לקום ולפעול.
ללא מחויבות יהיה לכם קשה להשיג את המטרות שלכם, אפילו הקלות ביותר.

דילוג לתוכן